יום חמישי, 15 בדצמבר 2016

בחזרה ל-GOPHER

enter image description here
הטכנולוגיה המתקדמת מביאה איתה מטרדים לא קטנים. על צרות גדולות באמת לא בא לי לכתוב, אז אכתוב על גלישה באינטרנט במקום. אני כבר לא נהנה מגלישה באינטרנט. אם יש איזה סרטון שלא מתנגן כי הגרסה של התוסף ישנה מדי אני פשוט שמח כי חלק גדול מהם מתנגנים מיד ומשמיעים רעש. חלק גדול מהסרטונים האלה הם פרסומות. יש גם פרסומות שמתחילות להרעיש כשעוברים עליהן עם סמן העכבר. וגם חלונות קופצים נפתחים כשאני מקיש על קישור. לפעמים דף אינטרנט שצופים בו תופח פתאום, ונוסף לו עוד תוכן באמצע (או פרסומת), ועוד.
בינתיים נזכרתי בכלי אחר לחפש בו תוכן אינטרנטי: Gopher. זו טכנולוגיה ישנה שעוד לא עבר זמנה. אבל אפשר להשתמש בה גם בלי מערכת חלונות. ואם אין גם גרפיקה אפשר ליהנות מיצירות ה-ASCII הישנות והטובות. הנה דוגמה לאחת שיצרתי,כמו את התמונה שבכותרת, עם מחולל שמצאתי בכתובת http://www.glassgiant.com/ascii/


enter image description here
חוץ מזה גם הורדתי כבר כמה מסמכים באמצעות לקוח הגופר. כדאי לעשות זאת בזהירות כי הלקוח מוריד קבצים לתוך התיקייה שממנה הוא הופעל, אלא אם הוחלף שם הקובץ בשדה הקלט. למעשה, הקבצים כדי לפתוח את הקבצים שהורדתי עדיין צריך תוכנית של מערכת החלונות, ואפילו דפדפן אינטרנט. אין דבר, לא חשבתי לעבור לחיות לגמרי בעבר.
עברית גם לא נתמכת, ובניגוד לתרגום פייסבוק, אני לא חושב שתרגום הגופר לעברית יגרום לכך שיבואו כל הערסים :-).

יום חמישי, 8 בדצמבר 2016

תביעה על 10.50 ש"ח

אני, כנראה, הולך להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות על סכום כסף קטן יחסית. זו מצווה.
אני לא יודע איזו מצווה זאת מתרי”ג המצוות, אבל זו בטוח מצווה. אני לא מרוצה מהדרך של חברות מסויימות לתת לי שירות ולהחזיר לי כסף כשמגיע לי. נמאס להתווכח עם נציגי שירות שבשלב מסויים בשיחה יגידו לי “אני מנסה לעזור”. רק על ה”מנסה לעזור” הזה מגיעה לכם וואחד תביעה!
אז אני מתכנן תביעה קטנה נגד חברת “אגד” על 10.50 ש”ח.

היו לי שני חוזים תקפים ב”רב קו”:
1. חופשי יומי
2. ערך צבור

להרבה משתמשי רב קו מוכרת התופעה הזאת שלמרות ה”חופשי” מחוייב חוזה הערך הצבור. זו טעות, אבל מה עושים כדי לתקן אותה?
פניתי ל”אגד” דרך דף פניות הציבור שלהם, וכתבו לי בתגובה לגשת לתחנת תפעול של רב-קו עם קישור למקום שבו ניתן למצוא הזאת. ליתר דיוק, הקישור הוא לדף הבית שלהם. מצאתי שבשביל לבוא לתחנה כזאת אצטרך אוטובוס. נסיעה לכל כיוון תעלה 5.90 ש”ח ובסה”כ 11.80 ש”ח. כשאני משתמש בערך צבור, זה עולה 9.83 ש”ח.
נסיעה ב-10.50 ש”ח עולה 8.75 ש”ח למשתמשים בערך צבור.
מחישוב פשוט עולה, שאני למעשה מפסיד שקל נוסף כשאני מקבל זיכוי.
לא מקובל עליי שיגידו לי לקבל זיכוי בדרך זו. הגבתי על התשובה והוספתי שאני מתכוון לתבוע את החברה בבית דין לתביעות קטנות אם זאת הדרך, וקיבלתי שוב תגובה דומה.
בתביעה אפשר לגלגל הוצאות שנגרמות לי מתהליך קבלת הזיכוי על הנתבע: נסיעות, פקסים, מכתבים רשומים, הוצאות משפט, הפסד ימי עבודה ועוד.
על עגמת נפש אני לא בונה כי זה יצור רושם שאני פועל ממניעים של תאוות בצע. זו גם התביעה הראשונה שלי.
אז בשביל להבהיר את הנקודה שלנסוע בשביל הזיכוי לא מקובל עלי כתבתי בתור התחלה תלונה ל”אמון הציבור”.

יום שני, 17 באוקטובר 2016

פרדוקסים במתמטיקה

אז היום אני רוצה לדבר על שני פרדוקסים במתמטיקה

הראשון: הפרדוקס של ברי

כמה מספרים טבעיים ניתן לתאר על ידי טקסט הבנוי ממאה אותיות בעברית ורווחים?
לדוגמה:
* “שלוש” זה 3.
* “המספר הזוגי בקטן ביותר” זה 2.

מספר הטקסטים שניתן לכתוב כך הוא סופי, ובפרט מספר הטקסטים המתארים מספרים טבעיים.
אם כן, איזה מספר נתאים לטקסט:
“המספר הטבעי הגדול ביותר שניתן לתאר באמצעות טקסט בן פחות ממאה אותיות בעברית ורווחים”?
אם קיים כזה, אז גם את המספר הגדול ממנו ב-1 ניתן לתאר באמצעות טקסט כנ”ל כי
“המספר הטבעי הגדול באחת מזה שניתן לתאר באמצעות טקסט בן פחות ממאה אותיות עבריות ורווחים” הוא טקסט בן 85 תווים על פי בדיקתי שנעשתה באמצעות האופציה “ספירת מלים” של מעבד התמלילים שלי.
ומה ההסבר? לא מוכרת דרך לכתוב את הטקסט הנ”ל בכתיב מתמטי, והוא מתייחס לעצמו. מה שדרוש כדי לתרגם טקסט עברי למספר טבעי הוא פונקציה מתחום הטקסטים המתארים מספרים טבעיים לטווח המספרים הטבעיים.
ואפשר גם להסביר את הפרדוקס באמצעים לא מתמטיים כי לא כל טקסט הוא טקסט שמתאר מספר, אבל לפעמים מוצאים מספר ומתאימים לו מילה חדשה. לדוגמה: זיליון שהוא מספר טבעי עצום ובלתי מוגדר או שנדיבריליון שבטח הומצא ע”י יובל דרור אחרי הפרדוקס.

השני: הפרדוקס של קנטור

זה פרדוקס מוכר לבוגרי מתמטיקה: לא קיימת ‘קבוצת כל הקבוצות. נניח שקיימת קבוצה כזאת, נקרא לה A, ונקבל כי:

ומכאן:

הסבר:
1. אם פריט אינו שייך לקבוצה אז הוא שייך למשלים שלה.
2. אף פריט אינו שייך לקבוצה הריקה, לכן ניתן להגדיר את הקבוצה A בכתיב מתמטי כך:

השתמשתי כאן באופרטור המשלים, שכשמשתמשים בו לא מציינים לאיזו קבוצה הוא משלים כמו שמקובל בענפים אחרים במתמטיקה. אפשר להסתדר גם בלי האופרטור הזה.

יום חמישי, 29 בספטמבר 2016

בזבוז החשמל ההזוי ביותר

יהיה רעיון טוב להפסיק להשתמש במחשב נייח ולעבור ללפטופ או טאבלט. עם מחשבים ניידים אהיה מודע למצב הסוללה ולכמות החשמל שאני מבזבז, ולא להאמין על מה.
אני יום אחד נכנס לאתר יאהו! לראות מה יהיה מזג האוויר בעיר בימים הקרובים. אחר כך הולך לעמוד הבית שלהם, ואני רואה שם באחת הכותרות שאפשר בקלות לטעון מחדש כל סוללה גמורה. אני מקיש על הקישור ורואה מצגת עם איזה איש אחד שמספר על כך שהוא לא מבין כלום בסוללות אבל הוא יכול ללמד אותנו לטעון סוללה מכל סוג שהוא מסוללה פשוטה, דרך סוללות של טלפונים ניידים ועד מצברים של מכוניות. על כל סוגי הסוללות הנ”ל הבן אדם ימשיך לפרט שוב ושוב ושוב כשהוא מספר את סיפורו, וכמו כן יספר כמה כסף מוציא משק בית על הסוללות. אחר כך הוא מספר על כל מיני מקרים שבהם הוא מנסה את השיטה ומצליח וכמובן ששוב חוזר הפירוט של הסוללות שאפשר לטעון בשיטה הזאת ואת כמות הכסף שזה יחסוך למשק הבית. ואחר כך הוא גם פוגש חבר שעולה על השיטה והוא משכנע אותו לגלות את הטריק לטעון את הסוללות. והוא גם פתח קורס לטעינת סוללות. וכמובן שהוא לא שוכח את סוגי הסוללות ואת העלות של משק הבית על סוללות.
אני מרגיש שבסרט הזה כבר הייתי כשהציעו לי דרך להצמיח מחדש את השיער שלי וגם למנוע מעצמי את סרטן הערמונית. אותה שיטה, רק שלא מסרו שום מידע חינם איך לעשות את זה.
זהו, אני סוגר את הדף, ומקבל הצעה להנחה על הקורס.
אני לא רוצה את הקורס. טוב לי ככה.
אם אתם באמת רוצים לנדב איזה טריק פשוט ומציל חיים כזה, אז למה אתם מדברים כל כך הרבה? ואם אתם רוצים למד אותי לטעון מחדש סוללה בשביל לחסוך על סוללות, למה אתם גורמים לי לבזבז חשמל ביתי בלי להרגיש?
אני רואה על יד הקישור באפור בהיר על גבי לבן שזה קישור ממומן, ומחליט לדווח על הקישור הזה: הוא נראה לי כמו תרמית.

יום ראשון, 21 באוגוסט 2016

עניין של גישה

עובדים בחברת היי-טק גדולה. אני די מתבאס מהחברה’ שאני עובד אתם כשאני מנסה להציע להם לצאת לאכול בחוץ והם מעדיפים את חדר האוכל כי ארוחה בחדר האוכל היא הטבה שמקבלים עליה גילום מס, כך שאנחנו לא משלמים על הארוחות האלה מכיסנו. אופציה נוספת היא להזמין משלוח מאחת המסעדות. הייתה פעם סנדביצ’יה לא רעה בכלל שקראו לה “דוגי סטייל” ומאוד אהבתי להזמין ממנה. יום אחד היא נעלמה.
מאוחר יותר עברנו כל העובדים למחשבי PC שמותקן עליהם אקספלורר, וגם נבנה אתר פנימי של החברה, שרק עובדי החברה יכלו לגלוש בו. הייתה בו מערכת פורומים. באחד הפורומים, “מסעדות” הופיעה המלצה לסנדביצ’יה עם אוכל מעולה. יום אחד החלטתי להזמין משם. התקשרתי והתחלתי להזמין. ואז שאל אותי מקבל ההזמנה לאן לשלוח את ההזמנה ומה מספר הטלפון. מסרתי את מספר הטלפון, והוא אמר “מצטער, אבל המספר לא מופיע בכרטסת”.
“טוב, אז העסק נהיה מסובך מדיי ואני מבטל את ההזמנה” אמרתי לו.
ואז אותו אחד ששכח מי משרת את מי גער בי כמו מפקד בצה”ל: “אתה לא חושב שאתה מגזים עם הגישה שלך?”.
הבנתם את זה? הגישה שלי היא הבעייתית, לא השירות.
הזכרתי לאותו אחד שאני הלקוח וזו זכותי, אבל הוא אמר “אני מנסה לעזור לך! תן מספר שיש לי בכרטסת”.
“אז תן לראות את הכרטסת!” צעקתי עליו וניתקתי לו בפרצוף.
חזרתי לפורום וסיפרתי על איך לא הצלחתי להזמין, והגם כן צרכן נבון - שפרסם את ההודעה המקורית - הגיב על כך ב”הסנדביצ’ים שלהם מעולים ומה לעשות? בישראל אין שירות טוב”.

הוא, כנראה יכול להגיב כך כי הצליח להזמין בלי שום בעיות אז מה אכפת לו שהשירות מזעזע?

יום שני, 11 ביולי 2016

מדלגים על החג

רשע מה הוא אומר?

“מה העבודה הזאת לכם? …” יש גם מקרים שבהם מי ששואל את השאלה הזאת אינו רשע בעיניי, אלא דווקא אדם טוב לב. גם אני הייתי שמח לא לעשות כל מיני “עבודות” כאלה כמו נסיעה ארוכה לפיזדיולוך בשביל לחגוג ראש השנה או פסח, המהווים גם הזדמנות לחלק מהאנשים להישאל “מה עם חתונה?”. הייתי מדלג בכיף על כל הקיץ הארוך הזה עם גל החום והשיחות על מזג האוויר וקיטורי ה”מה יהיה עם החום הזה?”.
הספר “מדלגים על החג” מאת ג’ון גרישם עוסק גם הוא בבחירה לנסוע לחו”ל במקום לקיים את מנהגי החג המכבידים ברמות על. הספר מתחיל כשלות’ר ונורה קראנק נוסעים לקניות מתישות לחג ההודיה שלות’ר מתקשה לבצע אבל נורה יודעת את כל הסודות של החנות הזולה, הצפופה והלא-ידידותית בה בחרו לקנות. אחרי שהם נפרדם מבתם בלייר בנמל התעופה של מיאמי, לות’ר מחליט להפתיע את אשתו בשיט לקריביים במקום חג מולד. הרעיון נראה טוב בהרבה מהמעמסה השנתית הרגילה של קישוט עץ, הנחת בובת “פרוסטי” על הגג, קניית המתנות ועריכת סדר ערב חג המולד בביתם. זה גם יחסוך להם בהוצאות הכספיות הכבדות.
אז אפשר פשוט לדלג על החג? לא ממש. כבר בפתיחה אפשר להבין שהקראנקים יחגגו חג מולד כמו גדולים. עד אז הם יאלצו להתמודד עם הסביבה שלהם שלא רואה בעין יפה את ההברזה כי מקובלת בשכונה תחרות בין הבלוקים בקישוט הבתים ורואים היטב מי משקיע ומי לא. אז על מי שלא משקיע אפשר ללכלך במקומונים ולהגיד עליו שהוא אנוכי וסקרוג’ (מלה שחדרה לאנגלית האמריקאית מהספר “מזמור חג המולד” מאת צ’רלס דיקנס, ומשמעותה “קמצן”). טוב לדעת שבן אדם יכול להפוך פתאום לאנטי חברתי ולתפוס את משבצת הרשע בהגדה רק כי לא בא לו לחגוג חג ממוסחר. בבלוק אומרים על הזוג קראנק שהם חושבים שידלגו על החג ומפעילים עליהם לחץ חברתי מאוד לא מתון לחזור בהם.
ציפיתי שלפחות שם בארה”ב האנשים יוכלו לממש את חופש הבחירה שלהם בלי שאחרים ייכנסו להם לוורידים. וגם אני הייתי מעדיף לחיות בחברה שבה חופש הבחירה שלי יהיה מובן מאליו.

יום שלישי, 28 ביוני 2016

בחאים אני לא יהיה טהרן שפה

חחחחחחחח גם אף פעם לא ההיתי! ההיתי פעם בקבוצה שקוראים אותה “להעיף את הי’ מפועל בגוף ראשון בעתיד” או משו כזה. בהתחלה זה היה מאגניב. השפה העברית יכולה להיות תחום עניין שראוי לעסוק בו הן כתחום לימודים אקדמי והן כתחביב. אבל יש גם עברית מדוברת שלפעמים גם נכתבת, כמו המילה “מכנס” במקום “זוג מכנסיים”. די נוח וקליט להשתמש במילה הזאת “מכנס”.
אבל בקבוצות נתקלים באנשים שזה צורם להם. אלה מין אנשים מיוחדים כאלה שלא פוגשים כל יום, וטוב שכך. תגובות ה”צורם לי - צורם לי” משעממות אותי.
בקבוצת “להעיף” היה גם מנהג ללכת למקומות שבהם כותבים בצורה עילגת, לעשות צילומי מסך ולכתוב “כואבות לי העיניים”. תודה על האזהרה - אני לא רוצה שיכאב גם לי.

אבל יש כמה דברים שהייתי רוצה שיישארו מחוץ לעברית כמו המילה “לשייר” שמצאתי פעם בספרצוף במשמעות של לשתף (share). המילה כבר קיימת בעברית, וניתן למצוא אותה במקומות כמו הספר “תמול-שלשום” של עגנון, במשמעות של להשאיר.