יום שני, 25 בספטמבר 2017

אני מבקש את הפטור

כמו שקיבלתי את הפטור ממילואים, אני חושב שמגיע לי פטור גם מזה.
החלטתי שאני מקבל אותו אחרי שיום ששי אחד חזרתי הביתה מקניות, ואז הטלפון הסלולרי שלי צלצל. עניתי לטלפון למרות שהיה חסוי. ואז הזותי מהצד השני אומרת לי “שלום, מדברת יוליה מעמותת “מלווה חובה מרצון, אני מודים לך על תרומותיך משנים קודמות בלה בלה בלה בלה בלה”.
מיותר להודות לי על תרומות משנים קודמות כי לגמרי מספיק להודות אחרי כל תרומה ותרומה לחוד, וחוץ מזה המטרה האמתית היא לבקש שאתרום שוב.
אני שומע שתרמתי כל כך הרבה, ואומר “יופי, אז תתקשרי למישהי אחר. ביי ולהתראות”. ומנתק את הפלצפון. זה גורם לטלפון הקווי לצלצל. האמת, זה לגיטימי כי הרבה פעמים קורה ששיחות מתנתקות עקב תקלות שאני מברך עליהן.
אז הטלפון מצלצל, ואני לא עונה, והטלפון לא מצלצל שוב. לפחות לא באותו יום.
ביום ראשון שוב אני מקבל את הטלפון מיוליה, מתווכח איתה ושומע שוב ושוב שמתקשרים אליי בדיוק פעם בשנה, עד שאני אומר לה “I couldn’t care less” ומנתק שמח וטוב לב. אבל יותר מאוחר היא מתקשרת שוב. כשהיא שואלת אם אפשר לגזול כמה דקות מזמני, אז אני אומר שלא. אז היא שואלת אם אפשר להתקשר עוד חודש, ואני עונה שאפשר להתקשר עוד 100 שנה.
“התשובות שלך זה משהו”.
“זכותי המלאה לענות ככה, אני לא עובד אצלך”.
“בסדר, אבל אתה כל שנה תורם לנו!”
“נשבר כבר הזין מכם! נשבר הזין! נשבר הזין! נשבר הזין!”
“טוב תודה רבה לך, ושיהי לך …”
“שתיחנקי!” אני אומר לה ומנתק לפני שהיא מספיקה להגיד לי “יום טוב” ולנתק בעצמה.
נמאס לי מזה שעל ניתוקים מצדי אפשר להגיב בטלפון נוסף, ואילו על ניתוקים מצד טלפנים למיניהם אני לא אתשקר בטענה שהתנתקה לנו השיחה.
זהו, אני פונה דרך האתר למחלקת פניות הציבור ומבקש את הפטור. בפנייה הראשונה כתבתי שלא מקובלת עליי האסרטיביות היתרה של המתקשרים כשאם יש למישהו זכות לעמוד על שלו זה קודם כל מקבל השיחה”. אחרי כמה זמן - מעט לפני הימים הנוראים - שלחתי להם פקס וכתבתי להם:

הייתי לא בסדר אתכם
ניתקתי טלפונים
אמרתי שלא אכפת לי
נפנפתי את הפעילה שלכם בניבולי פה
חשבתם פעם למה עשיתי את זה?
עדיין לא מאוחר לבקש ממני סליחה.

שבוע לפני החג חידשתי את הבקשה שלי לפטור מהטלפונים. כתבתי שאפשר להגדיר גם שיחת טלפון אחת כטרור טלפוני.
כבר תרמתי בדרכים אחרות כמו באינטרנט, או ברכישת כרטיסים להופעות שמטרתן צדקה.
אפילו ראיתי שהאתר של העמותה ההיא מציע רכישת מתנות למטרת תרומה. ומה אני מקבל כשאני תורם בטלפון?
אמשיך לכתוב ואולי אזכיר את האנשים שאין טעם להתקשר אליהם כי הם “משוגעים עם עבר פסיכי”.

יום שבת, 2 בספטמבר 2017

זה מספיק טוב בשבילי

הלוואי שהייתי יכול להגיד גם על אנשים מסביבי שהם מספיק טובים בשבילי כמו על המכשירים שיש לי ושמשרתים אותי.
נתחיל ממחשב שהייתי מתחבר איתו חינם לאינטרנט דרך קו טלפון בארה”ב. היה סבבה עד שהכנסתי הביתה חבר מקומפלקס המגורים שרצה גם הוא לגלוש באינטרנט. א-מ-מה? פתאום מופיעה הודעה שהאינטרנט הולך להתנתק תוך כך וכך שניות. אפשר פשוט להתחבר מחדש. אבל הוא? “למה זה התנתק??? למה זה התנתק??”? למה זה התנתק??? למה זה התנתק???”.
זה בחינם, ראבק!!!

לפני כמה שנים קראתי באיזה טור על האנשים הכי מעצבנים שיש. ביניהם, אלה שלא מדליקים מזגן כי יש רוח נעימה מהחלון. עוד לא התרגלתי לזה שמזגן הוא חובה, אבל בטח לפעמים יצא לכם לארח מישהו שהתלונן שחם לו ותבע שהמזגן יעבוד. ובבקשה, אל תגידו “מזגן זה חובה”. לפני שהיה מקובל מזגן בכל בית - וזה ממש לא לפני הרבה זמן - הייתם מארחים מספיק טובים גם בלי זה. הקטע הזה עם אנשים שמתלוננים על תפקוד המזגן אצלך דומה בעיניי לניהול עסק אבל רק בשביל לשמוע תלונות מהלקוחות ולא בשביל להרוויח.

ואחרון חביב…. הנה אחד שמתלונן על מה? על זה שמזמינים אותו לאירועים עם מזנון חלבי. כי צריך להגיש בשר. אוי מי ישמע? לא מבזבזים עליי מספיק כסף ולא נכנסים בשבילי לאובר מספיק גדול בבנק.
כמה פעמים בחיים שלך שמעת דיבורים על אנשים שבאים לחתונה ולא מכסים אפילו את העלות של המנה שאכלו. אני מתעב סיפורים כאלה של העמך, ובטח אחרי שהאירועים השתזרגו והמנות הפכו יותר יקרות. תבינו, לארגן אירוע זה נטל עם ההוצאות והמסוכסכים למיניהם שמרימים טלפון ומבקשים שלא יושיבו אותם באותו שולחן יחד עם פלוני אלמוני. אני שמח בשביל מי שחוסך.

Written with StackEdit.

יום חמישי, 15 בדצמבר 2016

בחזרה ל-GOPHER

enter image description here
הטכנולוגיה המתקדמת מביאה איתה מטרדים לא קטנים. על צרות גדולות באמת לא בא לי לכתוב, אז אכתוב על גלישה באינטרנט במקום. אני כבר לא נהנה מגלישה באינטרנט. אם יש איזה סרטון שלא מתנגן כי הגרסה של התוסף ישנה מדי אני פשוט שמח כי חלק גדול מהם מתנגנים מיד ומשמיעים רעש. חלק גדול מהסרטונים האלה הם פרסומות. יש גם פרסומות שמתחילות להרעיש כשעוברים עליהן עם סמן העכבר. וגם חלונות קופצים נפתחים כשאני מקיש על קישור. לפעמים דף אינטרנט שצופים בו תופח פתאום, ונוסף לו עוד תוכן באמצע (או פרסומת), ועוד.
בינתיים נזכרתי בכלי אחר לחפש בו תוכן אינטרנטי: Gopher. זו טכנולוגיה ישנה שעוד לא עבר זמנה. אבל אפשר להשתמש בה גם בלי מערכת חלונות. ואם אין גם גרפיקה אפשר ליהנות מיצירות ה-ASCII הישנות והטובות. הנה דוגמה לאחת שיצרתי,כמו את התמונה שבכותרת, עם מחולל שמצאתי בכתובת http://www.glassgiant.com/ascii/


enter image description here
חוץ מזה גם הורדתי כבר כמה מסמכים באמצעות לקוח הגופר. כדאי לעשות זאת בזהירות כי הלקוח מוריד קבצים לתוך התיקייה שממנה הוא הופעל, אלא אם הוחלף שם הקובץ בשדה הקלט. למעשה, הקבצים כדי לפתוח את הקבצים שהורדתי עדיין צריך תוכנית של מערכת החלונות, ואפילו דפדפן אינטרנט. אין דבר, לא חשבתי לעבור לחיות לגמרי בעבר.
עברית גם לא נתמכת, ובניגוד לתרגום פייסבוק, אני לא חושב שתרגום הגופר לעברית יגרום לכך שיבואו כל הערסים :-).

יום חמישי, 8 בדצמבר 2016

תביעה על 10.50 ש"ח

אני, כנראה, הולך להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות על סכום כסף קטן יחסית. זו מצווה.
אני לא יודע איזו מצווה זאת מתרי”ג המצוות, אבל זו בטוח מצווה. אני לא מרוצה מהדרך של חברות מסויימות לתת לי שירות ולהחזיר לי כסף כשמגיע לי. נמאס להתווכח עם נציגי שירות שבשלב מסויים בשיחה יגידו לי “אני מנסה לעזור”. רק על ה”מנסה לעזור” הזה מגיעה לכם וואחד תביעה!
אז אני מתכנן תביעה קטנה נגד חברת “אגד” על 10.50 ש”ח.

היו לי שני חוזים תקפים ב”רב קו”:
1. חופשי יומי
2. ערך צבור

להרבה משתמשי רב קו מוכרת התופעה הזאת שלמרות ה”חופשי” מחוייב חוזה הערך הצבור. זו טעות, אבל מה עושים כדי לתקן אותה?
פניתי ל”אגד” דרך דף פניות הציבור שלהם, וכתבו לי בתגובה לגשת לתחנת תפעול של רב-קו עם קישור למקום שבו ניתן למצוא הזאת. ליתר דיוק, הקישור הוא לדף הבית שלהם. מצאתי שבשביל לבוא לתחנה כזאת אצטרך אוטובוס. נסיעה לכל כיוון תעלה 5.90 ש”ח ובסה”כ 11.80 ש”ח. כשאני משתמש בערך צבור, זה עולה 9.83 ש”ח.
נסיעה ב-10.50 ש”ח עולה 8.75 ש”ח למשתמשים בערך צבור.
מחישוב פשוט עולה, שאני למעשה מפסיד שקל נוסף כשאני מקבל זיכוי.
לא מקובל עליי שיגידו לי לקבל זיכוי בדרך זו. הגבתי על התשובה והוספתי שאני מתכוון לתבוע את החברה בבית דין לתביעות קטנות אם זאת הדרך, וקיבלתי שוב תגובה דומה.
בתביעה אפשר לגלגל הוצאות שנגרמות לי מתהליך קבלת הזיכוי על הנתבע: נסיעות, פקסים, מכתבים רשומים, הוצאות משפט, הפסד ימי עבודה ועוד.
על עגמת נפש אני לא בונה כי זה יצור רושם שאני פועל ממניעים של תאוות בצע. זו גם התביעה הראשונה שלי.
אז בשביל להבהיר את הנקודה שלנסוע בשביל הזיכוי לא מקובל עלי כתבתי בתור התחלה תלונה ל”אמון הציבור”.

יום שני, 17 באוקטובר 2016

פרדוקסים במתמטיקה

אז היום אני רוצה לדבר על שני פרדוקסים במתמטיקה

הראשון: הפרדוקס של ברי

כמה מספרים טבעיים ניתן לתאר על ידי טקסט הבנוי ממאה אותיות בעברית ורווחים?
לדוגמה:
* “שלוש” זה 3.
* “המספר הזוגי בקטן ביותר” זה 2.

מספר הטקסטים שניתן לכתוב כך הוא סופי, ובפרט מספר הטקסטים המתארים מספרים טבעיים.
אם כן, איזה מספר נתאים לטקסט:
“המספר הטבעי הגדול ביותר שניתן לתאר באמצעות טקסט בן פחות ממאה אותיות בעברית ורווחים”?
אם קיים כזה, אז גם את המספר הגדול ממנו ב-1 ניתן לתאר באמצעות טקסט כנ”ל כי
“המספר הטבעי הגדול באחת מזה שניתן לתאר באמצעות טקסט בן פחות ממאה אותיות עבריות ורווחים” הוא טקסט בן 85 תווים על פי בדיקתי שנעשתה באמצעות האופציה “ספירת מלים” של מעבד התמלילים שלי.
ומה ההסבר? לא מוכרת דרך לכתוב את הטקסט הנ”ל בכתיב מתמטי, והוא מתייחס לעצמו. מה שדרוש כדי לתרגם טקסט עברי למספר טבעי הוא פונקציה מתחום הטקסטים המתארים מספרים טבעיים לטווח המספרים הטבעיים.
ואפשר גם להסביר את הפרדוקס באמצעים לא מתמטיים כי לא כל טקסט הוא טקסט שמתאר מספר, אבל לפעמים מוצאים מספר ומתאימים לו מילה חדשה. לדוגמה: זיליון שהוא מספר טבעי עצום ובלתי מוגדר או שנדיבריליון שבטח הומצא ע”י יובל דרור אחרי הפרדוקס.

השני: הפרדוקס של קנטור

זה פרדוקס מוכר לבוגרי מתמטיקה: לא קיימת ‘קבוצת כל הקבוצות. נניח שקיימת קבוצה כזאת, נקרא לה A, ונקבל כי:

ומכאן:

הסבר:
1. אם פריט אינו שייך לקבוצה אז הוא שייך למשלים שלה.
2. אף פריט אינו שייך לקבוצה הריקה, לכן ניתן להגדיר את הקבוצה A בכתיב מתמטי כך:

השתמשתי כאן באופרטור המשלים, שכשמשתמשים בו לא מציינים לאיזו קבוצה הוא משלים כמו שמקובל בענפים אחרים במתמטיקה. אפשר להסתדר גם בלי האופרטור הזה.

יום חמישי, 29 בספטמבר 2016

בזבוז החשמל ההזוי ביותר

יהיה רעיון טוב להפסיק להשתמש במחשב נייח ולעבור ללפטופ או טאבלט. עם מחשבים ניידים אהיה מודע למצב הסוללה ולכמות החשמל שאני מבזבז, ולא להאמין על מה.
אני יום אחד נכנס לאתר יאהו! לראות מה יהיה מזג האוויר בעיר בימים הקרובים. אחר כך הולך לעמוד הבית שלהם, ואני רואה שם באחת הכותרות שאפשר בקלות לטעון מחדש כל סוללה גמורה. אני מקיש על הקישור ורואה מצגת עם איזה איש אחד שמספר על כך שהוא לא מבין כלום בסוללות אבל הוא יכול ללמד אותנו לטעון סוללה מכל סוג שהוא מסוללה פשוטה, דרך סוללות של טלפונים ניידים ועד מצברים של מכוניות. על כל סוגי הסוללות הנ”ל הבן אדם ימשיך לפרט שוב ושוב ושוב כשהוא מספר את סיפורו, וכמו כן יספר כמה כסף מוציא משק בית על הסוללות. אחר כך הוא מספר על כל מיני מקרים שבהם הוא מנסה את השיטה ומצליח וכמובן ששוב חוזר הפירוט של הסוללות שאפשר לטעון בשיטה הזאת ואת כמות הכסף שזה יחסוך למשק הבית. ואחר כך הוא גם פוגש חבר שעולה על השיטה והוא משכנע אותו לגלות את הטריק לטעון את הסוללות. והוא גם פתח קורס לטעינת סוללות. וכמובן שהוא לא שוכח את סוגי הסוללות ואת העלות של משק הבית על סוללות.
אני מרגיש שבסרט הזה כבר הייתי כשהציעו לי דרך להצמיח מחדש את השיער שלי וגם למנוע מעצמי את סרטן הערמונית. אותה שיטה, רק שלא מסרו שום מידע חינם איך לעשות את זה.
זהו, אני סוגר את הדף, ומקבל הצעה להנחה על הקורס.
אני לא רוצה את הקורס. טוב לי ככה.
אם אתם באמת רוצים לנדב איזה טריק פשוט ומציל חיים כזה, אז למה אתם מדברים כל כך הרבה? ואם אתם רוצים למד אותי לטעון מחדש סוללה בשביל לחסוך על סוללות, למה אתם גורמים לי לבזבז חשמל ביתי בלי להרגיש?
אני רואה על יד הקישור באפור בהיר על גבי לבן שזה קישור ממומן, ומחליט לדווח על הקישור הזה: הוא נראה לי כמו תרמית.

יום ראשון, 21 באוגוסט 2016

עניין של גישה

עובדים בחברת היי-טק גדולה. אני די מתבאס מהחברה’ שאני עובד אתם כשאני מנסה להציע להם לצאת לאכול בחוץ והם מעדיפים את חדר האוכל כי ארוחה בחדר האוכל היא הטבה שמקבלים עליה גילום מס, כך שאנחנו לא משלמים על הארוחות האלה מכיסנו. אופציה נוספת היא להזמין משלוח מאחת המסעדות. הייתה פעם סנדביצ’יה לא רעה בכלל שקראו לה “דוגי סטייל” ומאוד אהבתי להזמין ממנה. יום אחד היא נעלמה.
מאוחר יותר עברנו כל העובדים למחשבי PC שמותקן עליהם אקספלורר, וגם נבנה אתר פנימי של החברה, שרק עובדי החברה יכלו לגלוש בו. הייתה בו מערכת פורומים. באחד הפורומים, “מסעדות” הופיעה המלצה לסנדביצ’יה עם אוכל מעולה. יום אחד החלטתי להזמין משם. התקשרתי והתחלתי להזמין. ואז שאל אותי מקבל ההזמנה לאן לשלוח את ההזמנה ומה מספר הטלפון. מסרתי את מספר הטלפון, והוא אמר “מצטער, אבל המספר לא מופיע בכרטסת”.
“טוב, אז העסק נהיה מסובך מדיי ואני מבטל את ההזמנה” אמרתי לו.
ואז אותו אחד ששכח מי משרת את מי גער בי כמו מפקד בצה”ל: “אתה לא חושב שאתה מגזים עם הגישה שלך?”.
הבנתם את זה? הגישה שלי היא הבעייתית, לא השירות.
הזכרתי לאותו אחד שאני הלקוח וזו זכותי, אבל הוא אמר “אני מנסה לעזור לך! תן מספר שיש לי בכרטסת”.
“אז תן לראות את הכרטסת!” צעקתי עליו וניתקתי לו בפרצוף.
חזרתי לפורום וסיפרתי על איך לא הצלחתי להזמין, והגם כן צרכן נבון - שפרסם את ההודעה המקורית - הגיב על כך ב”הסנדביצ’ים שלהם מעולים ומה לעשות? בישראל אין שירות טוב”.

הוא, כנראה יכול להגיב כך כי הצליח להזמין בלי שום בעיות אז מה אכפת לו שהשירות מזעזע?