מחכה לאוטובוס בתחנה הלא נכונה

מה שגורם לי לרצות לחתוך את הוורידים זו לא ההמתנה הממושכת לאוטובוס שיגיע כבר,
אלא שהתחנה נמצאת מול הבית של ההורים שלי והם שמים לב שאני מחכה שם הרבה זמן.
אז הם באים שניהם לתחנת האוטובוס כמו קצין שבא לעמדת השמירה. נכון, תורנות שמירה היא דבר משעמם, אבל היא יותר נעימה בלי הקצין. כך גם ההמתנה לאוטובוס תהיה יותר נעימה בלי שיבואו ההורים שהבחינו בכך שאני מחכה שם יותר מדי זמן, ויציע שיקפיצו אותי או אפילו להישאר לישון אצלם (גם מזה נמאסססססססססססס).
אחר כך באה ההערה הזאת מאימא על זה שזה כבר המון זמן. מי צריך את ההערות האלה? מי? מי? מי???
אילו הייתי הולך לתחנה אחרת זה לא היה קורה. באותו יום עקב מגפת הקורונה התפוסה באוטובוסים הוגבלה ל-30 נוסעים והתחבורה הציבורית נעצרת בשעה 22:00. והשעה 21:00 מתקרבת.
בסוף מגיע האוטובוס, אבל כשאני נוסע בו הוא פונה שמאלה לפני הפנייה לתחנה המרכזית בנתניה. אז מה? ירדתי איך שגיליתי שהדרך לתחנה המרכזית תהיה ארוכה אם בכלל האוטובוס מגיע לשם. הלכתי משם לכביש הראשי, ומדי פעם רצתי כשהמסכה על פניי, ובסוף הגעתי לתחנת האוטובוס, וגם עליתי על אוטובוס ונסעתי.
אבל מה היה קורה אילו לא היה אוטובוס והייתי "נתקע" שם? תאמינו לי, לא הייתי פשוט נתקע שם, אלא צועד לתחנת דלק קרובה בתקווה שאמצא שם כספומט, מוציא מזומנים, ואחר כך הולך לצומת ומחכה למונית. אני לא רואה בזה שום דבר רע.
ואם עשיתי טעות שעלתה לי קצת כסף, אני עדיין רוצה להיתפס כמי שיודע מה הוא עושה.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

משפחה בוואטסאפ

צבע אדום במקום