עובד שפוטר, מתבצר, ומאיים להתאבד - פשוט אהבתי

משהו שאני מעביר מקהילת "אנשים מחוץ לקופסא", שהייתי חבר בה ב"קפה דה מרקר" שעומד להיסגר.
הדרך שבה פעל אותו עובד, שפוטר שנה קודם, אינה זו המומלצת על ידי היועצים והיועצות למיניהם. אין יעוץ כזה להתבצר במקום העבודה ולאיים להתאבד. להפך, צריך לדעת להסתגל לשוק העבודה המשתנה, ללמוד איך לענות על שאלות בראיונות עבודה ואיך להתכונן לראיונות האלה מבחינת טון הדיבור ושפת הגוף. ללא ספק זוהי עבודה, אבל עד שמתקבלים אין שכר.
ומה חוץ מזה? מה אחרי ראיונות או ביניהם? משהו שאני לא קורא לו בילוי על רמה. סתם לפגוש אנשים ששואלים שאלות, שאלות ועוד שאלות שמתחילות ב"במה את/ה עובד/ת?". וגם צריך לעבור תחקירים על כך שעוד לא מצאת עבודה, עם אנשים שלא מחמיצים הזדמנות לשאול שאלות מנובזות כמו "את/ה לא רוצה לעבוד?". וזה אחרי הטלפונים והראיונות.
ואם מתלוננים על התהליך, מה שמקבלים זו תגובה סטייל "אך אחד לא חייב לך כלום".
שדי אהבתי את זה שהבחור לא פשוט קיבל את התגובה הזאת, אלא הלך ועשה מעשה. הוא התבצר, והביאו כוחות משטרה ופסיכולוגים למקום לנהל משא ומתן עם המתבצר, עד שיצא מהחדר ונשאר לשיחה עם מנהלי החברה. ואהבתי את המעשה הזה שמטרטר קצת את המערכת ומעכיר את האווירה בציבור, שמבחינתו ללא צעד כזה לא קרה כלום. זה נראה לי יותר כמו סוג של מאבק.
לפני כ-9 חדשים מצאתי באתר חדשות הודי כתבה על 3 חברים שאיבדו את מקום עבודתם והתאבדו בקפיצה לפני רכבת ברג'סטן. על כל הגבתי שבכך התחמקו משאלות קשות הן בראיונות והן במשפחה.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

משפחה בוואטסאפ

הרסו לי את כל הכיף שבשמירה