הרסו לי את כל הכיף שבשמירה

 שמחתי לקבל זימון למילואים לצורך קורס. בסה"כ, אני די נהנה עם הגדוד והחברה' ברמה.

אבל, הפעם זה לא היה עם הגדוד. ולשמחתי, לא חשתי כל צורך לקחת משקפי שמש לשירות רק בשביל לדפוק הופעה לפני מילואימניקים ועוד כאלה שיראו אותי עם משקפי שמש מיוחדים וישאלו אותי אם אני מוכר אותם. 

אלה היו משקפיים שקניתי בתלושי השי לחג שקיבלתי ממקום העבודה, חברת הייטק ברמת גן. ועל זה שאני עובד שם כן דיברתי עם החברה'. מה לעשות? מקובל מאוד לשאול בן אדם "במה אתה עובד?". ואם העבודה היא בהייטק, יש תמיד את אלה שמנג'סים עם שאלות כמו "אז אתה מסדר לי את היתרה בבנק?".

לעזאזל, תחליפו "בדיחה".

אבל אתה מסדר לי את היתרה בבנק?


ויום אחד קיבלתי תורנות שמירה. הגעתי למילואים האלה עם יותר ידע מזה שהגעתי אתו לטירונות. למשל, למדתי טאי צ'י, אבל על זה לא סיפרתי כי מי מדבר על טאי צ'י במילואים?

לשמחתי, קיבלתי תורנות של פטרול, שבה הייתי יכול ליישם את מה שלמדתי בטאי צ'י תוך כדי הליכה, והזמן עבר בכיף

עד חצי שעה לפני סוף המשמרת, כשפגשתי את שומר הפטרול השני. לא התפתחה בינינו שיחה מעניינת. נהפוכו: הבן אדם פשוט התלונן על כך שהזמן לא עובר ואין כוח ללכת את כל הפטרול. בהחלט לא דרך ראויה להעביר את הזמן. וזהו, הלך כל הכיף שבשמירה.


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

משפחה בוואטסאפ