רשומות

כאבי גב

לא הייתי כותב על כאבי הגב שקיבלתי אם הם לא היו עוברים לי. חשתי הקרנה לירך ימין, וגם תחושה כאילו מים קרים זורמים שם. ולא רציתי ללכת לקופת חולים לוודא שני לא מסודר עם פריצת דיסק מחשש שמא יפנו אותי שוב לפיזיותרפיה. נראה לי שהצלחתי לא לשתף בזה אחרים. ואני גם לא רוצה שההורים שלי ידעו מזה. שלא יתעניינו, ושלא יציעו לי שוב ושוב ללכת לרופא. אני לא רוצה את זה. אני רוצה שיקול דעת משל עצמי אם ללכת לרופא או לא. וגם צעדתי לאורך כביש בין עירוני לתחנת אוטובוס. וכשאני הולך לאורך הכביש אני נשתדל עד כמה שאפשר ללכת מעבר למעקה הבטיחות. אם צריך אני עובר לצד השני של אותו מעקה בטיחות שהוא די גבוה. לא חשתי שמשהו מגביל אותי. ואני לא סובל פיזיותרפיה.

הספאם בוט עשה בשבילי את העבודה

תמונה
 נקמה מתוקה בע"מ מאת יונס יונסון - מכירים? אז כשמדובר באתרי אינטרנט לא צריך להוציא אגורה על נקמה! היום נכנסתי לאתר HWZONE וזה מה שראיתי: אין לי גופנים מתאימים לראות את הטקסט. נכנסתי להודעה וראיתי בתמונות גם טקסט בשפה שנראית כמו קוריאנית. לא הבנתי מה כתוב שם, אבל אהבתי. פעם ראיתי בדברים כאלה מטרד, אבל לאור התגובות המגעילות שקיבלתי אחרי שכתבתי שאני מתנתק מאמזון כי לא הייתי מרוצה מהשירות, אני שם זין! למה את הלעג על כך שאני כותב שאני מתנתק מאמזון אני יכול להשיג בקלות, ואילו עד שאני מקבל יחס חיובי לפוסטים שעשויים להועיל תצא הנשמה? ומי בכלל צריך שיספרו לו עד כמה הוא קטן יחסית לענקית טכנולוגיה? אהבתי ולא אכפת לי אם יחסמו אותי ויבטלו לי את החשבון בגלל זה. תודה רבה לך ספאם בוט מקוריאה, עשית בשבילי את העבודה!

סרבו לשחק את המשחק הזה

תמונה
 כנראה, לא ננצח מגפה. קיבלתי תגובה מתנשאת ב-Quora על תשובה שמזמן שכחתי שכתבתי. זאת תגובה כזאת שמכוונת לאנשים שלא מראים יותר מדי ידע רלוונטי להחלטות שלהם, ולכן בא הטיפוס המתנשא הזה ומנסה להשלים להם את החסר עם כל מיני קישורים שתואמים את האג'נדה שלו. אם אצרה להתווכח, אמצא את עצמי מקליד שאילתות במנוע חיפוש כדי למצוא מידע שתואם את האג'נדה שלי. הכל רק משום שכתבתי על כך שהתחסנתי נגד קורונה ואמשיך להתחסן. וכשבחרתי להתחסן, ידעתי גם ידעתי כי יש לחיסון תופעות לוואי. אז אני לא צריך את ה"נה נה נה נה נה" הזה כשאני מחליט לעשות משהו שאני חושב שיכול להועיל לי. ותודה לביבי על כך שתרם את הביטוי "נה נה נה נה נה". זו סיבה לספר לי, כמובן, גם על כך שחיסון גורם לדום לב. אז אני מסרב לקרוא את הקישורים, כי ברור שאי אפשר לדעת הכל ולהבין בכל נושא על פני כדור הארץ. גם המגיבה ההיא יודעת את זה, ולכן משתמשת ברטוריקה שהיא משתמשת בה. וגם בתגובה לה כתבתי את זה. וגם על דום הלב כתבתי שאם אקבל אותו אני מקווה שהוא יביא לי שחרור מכל החפירות. יש כבר אחרים, עם ידע מתאים, שיעשו בשבילי את העבודה. וגם א

חופש, מזג האוויר, נחשים

 סיימתי לאחרונה את הספר "חופש" (Freedom) מאת סבסטיאן יונגר. הספר מתחיל בכך שהמספר הולך ברגל ברחבי ארה"ב אני לא זוכר מאיפה לפילדלפיה, פנסילבניה. בכך הוא מגדיר את החופש שלו. אבל הוא לא כל כך חופשי אם הדרך כוללת גם חצייה לא חוקית של מסילת רכבת כי החצייה אינה חוקית ואין לי מושג מה יקרה עם יתפוס אותו שוטר. כי זו כבר לא טריטוריה של שבטים אינדיאניים, אלא שטח שחלים בו חוקים של העולם המערבי. וכדי שבני האדם יצייתו לחוקי הקהילה - ויעדיפו לבצע את המסעות שלהם באוטומובילים ואווירונים - הוקמו יחידות המשטרה. הליכה למרחקים ארוכים היא הדבר הכי קרוב לחופש. זה עדיף לי על נסיעה ברכב שבה אני עלול להיתקע בפקק או טיסה ארוכה שבה אחרי התורים לדלפק ולבדיקות אהיה תקוע במטוס.  ברכיבה על אופניים אני גם יותר חופשי מבנסיעה ברכב, אבל אז אולי תקרה איזו תקלה שתאלץ אותי לצעוד כשאני נושא זוג אופניים עד שאקח אותם לתיקון שיעלה לי לא מעט כסף. הבנתי את זה באותה שבת שהחלטתי להבהיר להורים שלי את הנקודה שאני אזרח חופשי ולא כלב משפחה, ו פשוט עשיתי את זה . עשיתי את זה גם בהשראת פעילים שהיו הולכים להפגין בבלפור מול מ

להסתדר בלי מחשב

 התקלקל לי המחשב כשניסיתי להוסיף לו ספק כוח חדש. כמה ימים לא היה לי בכלל כי יש לי רק את המחשב השולחני ואני לא משתמש בסמארטפון. די סבבה להסתדר בלי מחשב, לפחות בלי מחשב אישי ו/או כזה שמלווה אותי לכל מקום. אז הרבה פעולות אפשר לבצע גם בלי מחשב. בירור מצב יתרה ופעולות בנקאיות? אפשר גם במכשיר בנק אוטומטי ברחוב. רציתי גם לתת הוראת קבע בבנק לתשלום הארנונה, אבל את החשבון אני כבר מקבל בדואר אלקטרוני, וכתוב לי שטפסים להוראת קבע יש להוריד באתר העיריה, אז פשוט הלכתי למשרדי מחלקת הגביה לקחת טופס. בסניף לא יכולתי לבצע את הפעולה כי החשבון שלי הוא בישיר הראשון, אז התקשרתי לשם, ושמעתי מוזיקת המתנה עד שהגיע תורי, הפעולה עצמה התבצעה די בפשטות. אני זוכר איך פעם הייתי צריך לעדכן תוקף כרטיס אשראי לצורך הוראת קבע לתשלום חשבון גז (אצלם לא מתעדכן אוטומטית), אז את הפעולה ביצעתי באמצעות מסרונים בסלולרי. גם בזמן שהלכתי לקניון האהוב עליי בעיר הסמוכה גיליתי שמול הקניון יש חנות טובה לגאדג'טים שאינה נופלת מחנות אחרת בה הייתי מזמין מתנות באינטרנט. באותו קניון גם הדפסתי לי את התו הירוק. מה שבאמת היה קשה זה לבצע השוו

עליות מחירים

די! נמאס לי לקבל בשורות כאלה! לפעמים אני קורא באתרי חדשות על חברות שמעלות מחירי מוצרים. בדרך כלל מתפרסמים גם טוקבקים הקוראים לחרם צרכנים על החברות האלה. וזאת לצד תגובות אחרות כמו "זכותם להעלות מחירים וזכותכם לא לקנות". אצלי הדגש הוא על הזכות לא לקנות. לפעמים גם מתארגנות מחאות נגד העלאת המחירים, אבל לא מספרים לנו כמה תנועות חרם מוציאות על כרזות. אני החלטתי שזהו זה. הייתי לקוח די קבוע של איזה פלאפל בשכונה,  אבל לאחרונה שוב בשרו לי מוכרי הפלאפל שם שהמחיר עלה, הפעם ל-20 ש"ח. לא עוד! מבחינתי, העלאת מחירים אינה התנהגות חברית, אז אין יותר נאמנות לפלאפל הזה. פעם הלכתי לסיור חנוכיות בירושלים, וביקרתי יחד עם קבוצה בשכונות חרדיות. שם מקובלות משפחות ברוכות ילדים והדירות קטנות יחסית. אבל איך מסתדרים. הבנאדם לא דואג שרק לו היה מספיק מקום, אלא קודם כל שלאחר יהיה, וכך גם הוא זוכה שיהיה לו יותר מרווח. כלומר, כדי שלך יהיה טוב, כדאי שתדאג/י קודם כל שלאחרים יהיה טוב. ואת זה מי שמעלה מחירים לא עושה. קראתי על הטוב שצריך לעשות בשביל אחרים בספר על בודהיזם שמצאתי פעם, על הכריכה האחורית נכתב גם ש

פשוט עשיתי את זה

אני שונא את החיים שלי אם הם אמורים להיות כאלה. שוב מצלצל הטלפון, ושוב אני מוזמן לעשות את סוף השבוע אצל ההורים שלי. מכיוון שבחרתי לא להחזיק רכב שוב מוצע לי להישאר לישון אצלם על איזה מזרון על הרצפה. נשבר הזין! לא על זה חלמתי כשחלמתי להשתחרר מצה"ל. הגעתי בלי ציוד לינה כי לא בא לי יותר על הסידור הזה, וזה לא פעם-פעמיים בשנה.  אז מגיע הזמן שהילדים הולכים לישון, ואין הרבה מה לעשות אחרי השעה הזאת. וכשאבא שלי מדבר על זה שיוציא בשבילי את המזרון, אני אומר לו שאני מוותר על זה ושאני מוותר על הלינה אצלם ויוצא לתפוס מונית או משהו כזה, הוא אומר בהחלטיות "לא". ועל זה אני אומר לו שלא יגיד לי מה לעשות. אמרתי גם שאני לא ילד וגם לא חולה סיעודי. למצבים כאלה יש פתרון, פשוט להגיד "תירגע!". יודעים מה? לא בא לי להיות הלוזר הזה שיוריד את הראש כי אמרו לו "תירגע!". בטח לא בא לי להיות כזה כשאני נכנס ל"לינקדאין" וקורא על ההצלחות של החברים שלי שם. וגם לא אחרי שאני קורא על מישהי מהמחזור שלי בבית הספר שרצה כמה עשרות קילומטרים, יותר ממרתון. אני נזכר שנתיים שהייתי בחו"ל ב